הקשר שבין רעיון להגשמתו הוא שיח, לפעמים יש בו תשובה, לפעמים שאלה. הוא מתנהל בהדדיות בין שני הצדדים, לפעמים מתרחקים ולפעמים ממש צמודים. אלה שתי מהויות שכשהן בהדדיות הרמונית, אנחנו מרגישים טוב. (טוב=מאוזן, רע= מוחלט-חד צדדי)
האחת היא האינסופיות ממנה באנו, השנייה היא הצמצום שמאפשר התגשמותם של חלקים מהאינסוף ולהפוך למציאות.
מהאינסוף מגיחים הרעיונות שרצונותיהם להתגשם הוא החזק ביותר, במציאות מחפשים הם את דרכם להתממש באמצעות מעשים.
אלה שתי מהויות שיש ביניהן מעין הסכם או התחייבות בלתי חוזרת, הרעיון יעניק משמעות למעשה והמעשה יעניק ממשות לרעיון.
קשר טוב=מאוזן בניהן מתאפיין בשיח קולח שאין בו כפייה של אחד מהצדדים או ויתור.
יש בו תדר מחזורי של החלפת דברים בין הצדדים, תדר שכשהוא הופך למנגינה, דברים מופלאים קורים.
החלק הקטן של האינסוף שמתממש במציאות, נזכר שהוא חלק מאינסוף וגם חלק מאינסוף-הוא אינסוף.
המשמעות שניתנת למעשים, גם אם אלה מעשים קטנים, מתפשטת ומעניקה משמעות לחיים.
18:18 הוא מסר מהנשמה כי הקשר עם תהליך הגשמתו של רעיון, מאוזן.
גם הפעולה המתוכננת בכדי שרעיון זה יזכה לביצוע, טובה.
כל שנותר הוא, לפעול ולהביא רעיון חדש זה למימוש במציאות.