אפשר או אי אפשר זה לא העניין, האם זה מתאים? זו השאלה.
כבר נוכחתי להיווכח במקרים בהם תקופות חיים הושקעו בהוכחת יכולת בעניינים שלא נועדו לקרות, כבר נוכחתי באיתותים, סימנים ואף מחלות שקראו- לא לזה נועדת!
מספרים שאם יש רצון אז זה קורה, אם יש רצון הכול אפשרי, זה נכון!
אבל לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו רוצים בעוד שרצונותינו האמתיים אינם תוצאה של מחשבה, הם לא קשורים בהישגיות או יכולת שבאה בתחרות.
רצונותינו הם הסיבה שלמענה נולדנו, לכל אישה ואיש יש את הכלים המיוחדים להגשמת רצונות אמתיים.
14:14 מעביר מסר של איזון פנימי בקשר שלנו עם גבולות אישיים, איזון שקיים ומאפשר לנו שלא להתפתות ולעשות דברים שאנחנו יכולים לעשות אלה מציב גבולות בתחום העשייה שמתאים לנו לעשות.
המסר מגיע אל אלו שהגבולות שלהם ברורים, אל אלה שיש בהם ידיעה פנימית על אודות עשייה שמתאימה להם אך עדיין חוששים להפסיד דבר מה, לפספס, להישאר מאחור.
14:14 הוא מסר מהנשמה –אתם יודעים מהם הגבולות!
אין מה לפספס
אין מה להפסיד
אין לכם תחרות כלל
נועדתם לעשות דבר מיוחד רק לכם
ומוטב לשחרר את המיותר.