• Yosi Dotan

יצירה, בריאה ודמות האדם בחלומות


רכיבי המציאות משמשים במשמעותם הסמלית בשפת החלומות . לכל פרט במציאות משמעות סמלית שמשמשת לתקשורת שבין המודעות המצומצמת של האדם החי בגוף לבין ישות גדולה, מנוסה ועתירת הידע אותה הוא מייצג במציאות. את רכיבי המציאות ניתן לחלק לשתי קבוצות בדרך להבנת דמות האדם ומשמעותה בשפת החלומות . קבוצה ראשונה תהיה כל רכיבי המציאות השייכים ליצירת הטבע . קבוצה שנייה תיוצג על ידי רכיבי המציאות אותם יצר האדם עצמו.

האם האדם יצר את הארכיטקטורה? הרי עוד קודם לאדם נוצרה המערה. במערה יש את כל שדרוש בכדי להגדיר יצירה ארכיטקטונית,יש בה חלל בעל מראה מאופיין, פרטים שיוצרים את החוויה המיוחדת לחלל זה והיא מעניקה מחסה לאדם שמעוניין לשהות בה. מערה גדולה מעוטרת נטיפים או קריסטלים תהיה שווה לבית גדול ומפואר ומערה קטנה לדירה ממוצעת שנותנת מחסה לדייריה.

האם האדם יצר טכנולוגיות תקשורת מתוחכמת שניתן להשתמש בהן ליצירת קשר והעברת מידע? לעניין זה קדמו "טכנולוגיות" העברת מידע בין בני אדם , באמצעות רגשות, תחושות ובאמצעות רשת נסתרת שמחברת את כל דיירי העולם הזה לפעול כגוף אחד, לפעול כציבור תאים שפועלים יחד להגברת יכולת ההישרדות, וההתפתחות ההדדית .

האם יצר האדם את הרפואה? הרי ברור שאילולי היו קיימים בגוף הפיסי מנגנוני ריפוי עצמי  לא היינו שורדים כלל, אמצעי הריפוי שפותחו אם בתרופות או באמצעות הליכים רפואיים שונים, נשענים על יכולת הריפוי הטבעית וככל הנראה לא היו מועילים אילו הגוף ידע לרפא עצמו מניתוח או להתגבר על נזק שנגרם מתרופה.

נגדיר מעט שונה את יצירת האדם, נקרא לה יכולתו של האדם לפענח את מעשה בריאת העולם ולהציע גרסה מקורית משל עצמו.

בכל פעם שהאדם מצליח לפענח חלק מהיצירה שאנו קוראים לה הטבע ,מבטא האדם את הצלחתו ביצירת גרסה חדשה של אותה יצירה, גרסה שקרובה יותר לדרכו האישית להגשים את הרעיון שטמון בכל חלק של אותה יצירה גדולה, היא מעשה הבריאה .

כשהבין האדם את מעשה הבריאה הטמון במערה, בדרכו שלו ידע ליצור גרסה מיוחדת משלו. האדם ידע להניח מערה על מערה וליצור מבנה בעל קומות, ידע לגרום לקימורים הטבעיים שבתקרת המערה להיות מסוגננים וכפופים לרצונו כמעצב ומתכנן של אותו מבנה .

הישגי היצירה הארכיטקטונית של האדם, היו תלויים בעצם הצלחתו של האדם הקדמון לפענח את אותו מבנה וליצור העתק ייחודי משלו בזכות דרכו האישית להגשמה עצמית .

הטכנולוגיה שמאפשרת תקשורת באמצעים מגוונים ורבים כל כך, אינה אלא פענוח קוד תקשורת שקיים בין כל רכיבי המציאות, קוד המאפשר קשר ותיאום, קוד שמאפשר סנכרון ופעולה משותפת, גם אם היא לא נעשית במודע . אותו קוד גורם לכך שאנשים שונים ילכו בדרך אישית שונה להגשמת אותו רעיון, כל אחד בדרכו המיוחדת לבטא רעיון זה, כל אחד מנקודת מבטו המיוחדת לתפוס רעיון זה. באותה עת  שהומצא מכשיר הטלפון עסקו מספר אנשים בפיתוח מכשירים דומים. בעת שהומצא המטוס, עסקו רבים בפיתוח אמצעי דומה לתעופה. בימינו אנו עדים למאות או אלפי פיתוחים שעוסקים בתקשורת בין אנשים, עד שלפעמים נדמה שאין הבדל רב בין האפליקציות השונות. לכל מפתח דרך מיוחדת משלו לבטא רעיון, מה קישר בין ממציאים שעבדו במקביל לביטוי אותו רעיון וכיצד יוצא שרבים עוסקים בפיתוחים שנועדו לבטא חיקוי של יצירת הטבע ע"י פירוש ייחודי לכל מפתח או ממציא? ככל הנראה בני האדם והטבע הסובב אותם קשורים זה לזה יותר מכפי שהדבר נראה לעין.

האדם יוצר אך אינו בורא. מעשה הבריאה יש בה ראשוניות יסודית, יש אמת שטבועה בה וממתינה לפענוח שיכול להוביל לאינספור השתקפויות של אותו מעשה בריאה . כל פרט בבריאה יכול להפוך ליצירה מיוחדת במינה השייכת לכל אדם היוצר בדרכו שלו יצירה אישית ומקורית, דרך שמבטאת הבנה של אותו פרט ממעשה הבריאה.

מעשה הבריאה הוא אחד, מעשי היצירה של בני האדם הם רבים, יצירה נכונה תהיה יצירה מקורית ליוצרה, יצירה בה מבטא היוצר את דרכו לתפוס את מעשה הבריאה ולבטא מעשה זה בדרך מיוחדת משל עצמו.

יצירה מקורית היא יצירה שנעשתה ע"י אדם שיצר אותה בדרכו שלו, אין עוד אדם שיכול ליצור את אותה יצירה בדיוק, ממש כפי שאין אדם בעולם שיהיה זהה לחלוטין לאדם אחר. לכל אדם פנים מיוחדות, מבנה גוף, תכונות, תפיסות וסימנים המייחדים אותו. לכל אדם דרך מיוחדת ליצור ולבטא את מעשה הבריאה בדרכו שלו . הבריאה היא אחת , דרכו הייחודית של כל אדם ליצור היא אחת . יש מכנה משותף לבריאה וליצירה המקורית של כל אדם. יש בהם עניין שווה ,עניין שיש רק אחד כמוהו. ניתן להסיק מכך כי אדם היוצר יצירה מקורית, עושה מעשה שווה לבריאה שהיא מקורית ויחידה במינה.

בני האדם קשורים זה לזה, קשר שאינו נובע משימוש במכשיר טלפון, אפליקציה או כלים משוכללים אחרים. קשר בין אם לבנה האהוב הנמצא במקום מרוחק, קשר בין בני זוג אוהבים, קשר בין בני אדם שאוהבים אחד את השני . האדם מסוגל להיות בקשר עם הדומם, החי והצומח ובודאי עם בני אדם אחרים באמצעות האהבה.

האהבה משמשת את האדם ליצירת קשר כפי שטכנולוגיה לא יכולה לקשר, היא מקשרת בין אנשים במקומות מרוחקים, בין אנשים שחיים לנפטרים, האהבה מקשרת בין האדם לעשייה, למקום, להוויה. האהבה מקשרת את האדם לרכיבי המציאות המתאימים לו ככאלו שישקפו עבורו חלקים שבו.

ננסה לחבר בין ההבנה, כי יצירתו המקורית של כל אדם שווה לבריאה שהיא  מקורית ויחידה במינה. לבין ההבנה כי מציאות האדם קשורה באהבתו לרכיבי המציאות בה הוא קיים . כיצד יכול האדם ליצור יצירה מקורית משל עצמו ,אם יאמץ לעצמו פענוח קוד של פרט בבריאה .

כיצד ניתן לפענח את אותו קוד בריאה? האם באמצעות התבוננות בטבע, בדומם שבו, בצומח  או בחי או אולי ע"י התבוננות  בבני האדם עצמם? כיצד יפיק מאותו קוד שפענח, יצירה מקורית משל עצמו?

ככל  שיהיה האדם בקשר טוב יותר או במילים אחרות אוהב יותר עם פרטים בבריאה, כך יגבר הסיכוי שקשר זה יפיק הבנה על אודות פרטים אלה בבריאה , הבנה שתהיה עשויה לשמש חומר גלם ליצירה מקורית וייחודית לאדם עצמו.

אהבה =קשר

ככל שיאהב האדם את סביבתו, יגדל הסיכוי שיוכל ליצור יצירה מקורית משל עצמו.

בריאה יש אחת, במקרים בהם יצירה נובעת מקשר עמוק של האדם עם הבריאה, זוכה היצירה שיצור האדם למעמד של אחת ויחידה. אותה יצירה מיוחדת מעניקה ליוצרה מעמד מיוחד, זהו מעמד של יוצר מיוחד, אחד שהגשים את דרכו המיוחדת לפענח דבר מה במעשה הבריאה ולהעניק לו ביטוי נוסף מקורי ומיוחד.

כל אדם הוא ביטוי מצומצם של ישות גדולה, מנוסה ועתירת ידע שבחרה חיים בגוף בכדי לחוות ממשות באשר לחלקיה המופשטים. רוב בני האדם שוכחים את גדולתם ומשתכנעים כי הם אכן מצומצמים כפי שהגוף והחוויה הפיסית עשויים לשכנע ישות שהצטמצמה בהם. אדם שמתוך הצמצום מצליח לפענח פרט בבריאה וליצור יצירה מקורית משל עצמו, הוא אדם שהתעלה מעל הצמצום של הגוף במציאות ופעל מתוך גדולתו שהצטמצמה בו.

כל אדם הנמצא בצורה המצומצמת שלו בעולמנו המציאותי, ניזון בחלומותיו מחלקים גדולים ועצומים אותם הוא מייצג, חלקים שמצויים בעולם מופשט, עולם איתו ניתן לתקשר ואף לפעול יחד.

החלומות מקשרים בין החלק המצומצם, זה המצוי בגוף האדם. לבין הנשמה הגדולה, האינסופית שנמצאת בעולם המופשט. הנשמה הגדולה מעבירה מסרים מכוונים אל חלק הנשמה שבגוף בכדי שחלק זה ישמור על דרכו להגשמה עצמית בחומר למרות ההסטות והשיבושים באותה דרך, שיבושים שנובעים מתפיסת הצמצום השולטת במציאות שבה מתקיים הגוף הפיסי.

האדם הוא ביטוי מצומצם של ישות גדולה, עתירת ידע  ואינסופית. היצירה המקורית של כל אדם ואדם היא ביטוי ייחודי לקשר טוב עם פרטים של הבריאה.לכל אדם דרך מיוחדת להגשים עצמו, כל דרך היא מעיין השתברות של אותו מקור אור גדול ויסודי. אם נאסוף את כל ההשתברויות, את כל הדרכים השונות של כל בני האדם שזכו לחיות על האדמה, גם יחד ישוב להיות אותו אור בצורתו המקורית .

דמות החולם עצמו בחלום מייצגת את הישות הגדולה שהצטמצמה בו, ישות שמבקשת לדעת את עצמה באמצעות ממשות של חלקים מופשטים שקיימים בה. כל דמות אחרת בחלום תייצג חלק אחר של החולם, תכונה שבו, תפיסה או דפוס התנהגות שקיימים בו . דמות האדם מייצגת חלק של הבריאה, חלק יסודי המבקש לדעת את עצמו. דמויותיהם של בני אדם אחרים בחלומו של האדם מייצגות את יצירת חייו, את מצבו הנוכחי של האדם בדרכו לגילוי עצמי.

המציאות מציגה לאדם חלקים שקיימים בישות אותה הוא מיצג בצורה מופשטת, החלום משקף תהליכים ומקרים שבאמצעותם יוכל החולם להתמקד בתהליך גילוי עצמי.