• Yosi Dotan

יצירה, בריאה ודמות האדם בחלומות


רכיבי המציאות משמשים במשמעותם הסמלית בשפת החלומות . לכל פרט במציאות משמעות סמלית שמשמשת לתקשורת שבין המודעות המצומצמת של האדם החי בגוף לבין ישות גדולה, מנוסה ועתירת הידע אותה הוא מייצג במציאות. את רכיבי המציאות ניתן לחלק לשתי קבוצות בדרך להבנת דמות האדם ומשמעותה בשפת החלומות . קבוצה ראשונה תהיה כל רכיבי המציאות השייכים ליצירת הטבע . קבוצה שנייה תיוצג על ידי רכיבי המציאות אותם יצר האדם עצמו.

האם האדם יצר את הארכיטקטורה? הרי עוד קודם לאדם נוצרה המערה. במערה יש את כל שדרוש בכדי להגדיר יצירה ארכיטקטונית,יש בה חלל בעל מראה מאופיין, פרטים שיוצרים את החוויה המיוחדת לחלל זה והיא מעניקה מחסה לאדם שמעוניין לשהות בה. מערה גדולה מעוטרת נטיפים או קריסטלים תהיה שווה לבית גדול ומפואר ומערה קטנה לדירה ממוצעת שנותנת מחסה לדייריה.

האם האדם יצר טכנולוגיות תקשורת מתוחכמת שניתן להשתמש בהן ליצירת קשר והעברת מידע? לעניין זה קדמו "טכנולוגיות" העברת מידע בין בני אדם , באמצעות רגשות, תחושות ובאמצעות רשת נסתרת שמחברת את כל דיירי העולם הזה לפעול כגוף אחד, לפעול כציבור תאים שפועלים יחד להגברת יכולת ההישרדות, וההתפתחות ההדדית .

האם יצר האדם את הרפואה? הרי ברור שאילולי היו קיימים בגוף הפיסי מנגנוני ריפוי עצמי  לא היינו שורדים כלל, אמצעי הריפוי שפותחו אם בתרופות או באמצעות הליכים רפואיים שונים, נשענים על יכולת הריפוי הטבעית וככל הנראה לא היו מועילים אילו הגוף ידע לרפא עצמו מניתוח או להתגבר על נזק שנגרם מתרופה.

נגדיר מעט שונה את יצירת האדם, נקרא לה יכולתו של האדם לפענח את מעשה בריאת העולם ולהציע גרסה מקורית משל עצמו.

בכל פעם שהאדם מצליח לפענח חלק מהיצירה שאנו קוראים לה הטבע ,מבטא האדם את הצלחתו ביצירת גרסה חדשה של אותה יצירה, גרסה שקרובה יותר לדרכו האישית להגשים את הרעיון שטמון בכל חלק של אותה יצירה גדולה, היא מעשה הבריאה .

כשהבין האדם את מעשה הבריאה הטמון במערה, בדרכו שלו ידע ליצור גרסה מיוחדת משלו. האדם ידע להניח מערה על מערה וליצור מבנה בעל קומות, ידע לגרום לקימורים הטבעיים שבתקרת המערה להיות מסוגננים וכפופים לרצונו כמעצב ומתכנן של אותו מבנה .

הישגי היצירה הארכיטקטונית של האדם, היו תלויים בעצם הצלחתו של האדם הקדמון לפענח את אותו מבנה וליצור העתק ייחודי משלו בזכות דרכו האישית להגשמה עצמית .

הטכנולוגיה שמאפשרת תקשורת באמצעים מגוונים ורבים כל כך, אינה אלא פענוח קוד תקשורת שקיים בין כל רכיבי המציאות, קוד המאפשר קשר ותיאום, קוד שמאפשר סנכרון ופעולה משותפת, גם אם היא לא נעשית במודע . אותו קוד גורם לכך שאנשים שונים ילכו בדרך אישית שונה להגשמת אותו רעיון, כל אחד בדרכו המיוחדת לבטא רעיון זה, כל אחד מנקודת מבטו המיוחדת לתפוס רעיון זה. באותה עת  שהומצא מכשיר הטלפון עסקו מספר אנשים בפיתוח מכשירים דומים. בעת שהומצא המטוס, עסקו רבים בפיתוח אמצעי דומה לתעופה. בימינו אנו עדים למאות או אלפי פיתוחים שעוסקים בתקשורת בין אנשים, עד שלפעמים נדמה שאין הבדל רב בין האפליקציות השונות. לכל מפתח דרך מיוחדת משלו לבטא רעיון, מה קישר בין ממציאים שעבדו במקביל לביטוי אותו רעיון וכיצד יוצא שרבים עוסקים בפיתוחים שנועדו לבטא חיקוי של יצירת הטבע ע"י פירוש ייחודי לכל מפתח או ממציא? ככל הנראה בני האדם והטבע הסובב אותם קשורים זה לזה יותר מכפי שהדבר נראה לעין.

האדם יוצר אך אינו בורא. מעשה הבריאה יש בה ראשוניות יסודית, יש אמת שטבועה בה וממתינה לפענוח שיכול להוביל לאינספור השתקפויות של אותו מעשה בריאה . כל פרט בבריאה יכול להפוך ליצירה מיוחדת במינה השייכת לכל אדם היוצר בדרכו שלו יצירה אישית ומקורית, דרך שמבטאת הבנה של אותו פרט ממעשה הבריאה.

מעשה הבריאה הוא אחד, מעשי היצירה של בני האדם הם רבים, יצירה נכונה תהיה יצירה מקורית ליוצרה, יצירה בה מבטא היוצר את דרכו לתפוס את מעשה הבריאה ולבטא מעשה זה בדרך מיוחדת משל עצמו.

יצירה מקורית היא יצירה שנעשתה ע"י אדם שיצר אותה בדרכו שלו, אין עוד אדם שיכול ליצור את אותה יצירה בדיוק, ממש כפי שאין אדם בעולם שיהיה זהה לחלוטין לאדם אחר. לכל אדם פנים מיוחדות, מבנה גוף, תכונות, תפיסות וסימנים המייחדים אותו. לכל אדם דרך מיוחדת ליצור ולבטא את מעשה הבריאה בדרכו שלו . הבריאה היא אחת , דרכו הייחודית של כל אדם ליצור היא אחת . יש מכנה משותף לבריאה וליצירה המקורית של כל אדם. יש בהם עניין שווה ,עניין שיש רק אחד כמוהו. ניתן להסיק מכך כי אדם היוצר יצירה מקורית, עושה מעשה שווה לבריאה שהיא מקורית ויחידה במינה.

בני האדם קשורים זה לזה, קשר שאינו נובע משימוש במכשיר טלפון, אפליקציה או כלים משוכללים אחרים. קשר בין אם לבנה האהוב הנמצא במקום מרוחק, קשר בין בני זוג אוהבים, קשר בין בני אדם שאוהבים אחד את השני . האדם מסוגל להיות בקשר עם הדומם, החי והצומח ובודאי עם בני אדם אחרים באמצעות האהבה.

האהבה משמשת את האדם ליצירת קשר כפי שטכנולוגיה לא יכולה לקשר, היא מקשרת בין אנשים במקומות מרוחקים, בין אנשים שחיים לנפטרים, האהבה מקשרת בין האדם לעשייה, למקום, להוויה. האהבה מקשרת את האדם לרכיבי המציאות המתאימים לו ככאלו שישקפו עבורו חלקים שבו.

ננסה לחבר בין ההבנה, כי יצירתו המקורית של כל אדם שווה לבריאה שהיא  מקורית ויחידה במינה. לבין ההבנה כי מציאות האדם קשורה באהבתו לרכיבי המציאות בה הוא קיים . כיצד יכול האדם ליצור יצירה מקורית משל עצמו ,אם יאמץ לעצמו פענוח קוד של פרט בבריאה .

כיצד ניתן לפענח את אותו קוד בריאה? האם באמצעות התבוננות בטבע, בדומם שבו, בצומח  או בחי או אולי ע"י התבוננות  בבני האדם עצמם? כיצד יפיק מאותו קוד שפענח, יצירה מקורית משל עצמו?