משמעותם של הצבעים בחלומות

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. האור הוא הביטוי הראשון של יצירת המציאות, האור הוא זה שממשיך את מגמת ההפרדה בין השמים והארץ, בין הרעיונות והחומר ובין האינסוף לצמצום. אם נדמה את האינסוף לחלל שחור האור יגלה בו פרטים מסוימים, אם רעיון יכול להתקיים בכל מקום ובכל זמן, האור יגלה אותו בנקודה מסוימת במרחב ובזמן נקוב, אם נתקיים בזירה שבה מתקיימים אירועים מרובים האור ימקד אותנו באירועים מסוימים. האור הוא שמצמצם חלקים מהמציאות והופך אותם להיות נתפסים, האור מגיע אל המציאות אחרי שכללי היסוד* שלה נקבעו הופעת האור במציאות היא ביטוי ראשון של יישום כללים אלה.                                         * למציאות נקבע סדר לפיו תפעל, אין בה גבול נראה לעין בדבר האפשרויות שבה, המנחה לפעולה בה הוא הרגש, לפי בחירתו של האדם.

עם הופעת האור כל חלקי המציאות המוארים יהיו מסונכרנים במרחב ובזמן, כל חלקי המציאות יתקיימו במימד אחד תתאפשר הדדיות בינם ויתקיים יחס שיאפשר בהמשך לבני האדם ללמוד את עצמם באמצעותו. האור הוא זה שידגיש אירוע מסוים, חוויה,  או מקרה מבין רבים, האור יצמצם את החשיפה לריבוי האירועים שבמציאות בכדי שיהיו נתפסים בעיני המתבונן.                                                                                                            האור=צמצום שדה ההתבוננות (במציאות).

אינסוף> מציאות> זירות במציאות> מקרה בזירה> נקודת מבט על מקרה.

החושך מרחיב את שדה ההתבוננות במציאות עד האינסוף, האור מצמצם את שדה ההתבוננות עד לאפשרות לתפוס אותה ולקשר בין חלקיה.

הצבעים הם חלקים של האור שמפנים אותנו להתבוננות ממוקדת יותר בממדים שונים של המציאות, הם מאפשרים לנו להיות ביחס שונה ומדויק יותר עם חלקים מסוימים שמתגלים במציאות מרגע שמכוון אליהם האור. כל צבע יגלה חלק מיוחד מהתמונה השלימה שמגלה האור. הצבעים מאפשרים לנו  להתבונן בכל חלק של התמונה השלימה שמגלה האור ולזהות את משמעותו המיוחדת של כל חלק בה. הצבעים ממשיכים את האור, הוא מגלה מקום במרחב שמצוי בנקודה בזמן והצבעים מגלים את חלקיה השונים של אותה תמונת מציאות. כל צבע מגלה פן מסוים של תמונת מציאות, כל צבע עשוי לשמש ככלי להבנת אותו פן אם יופיע בחלום                     .                                                                                                                               האור מתחלק לשישה צבעים עיקריים, באמצעותם ניתן למקד את ההתבוננות בכל תמונת מציאות לשישה ממדים שונים. לפעמים סיפור החלום יכלול תיאור של צבעים ולפעמים לא ידע החולם לציין מהם הצבעים שהופיעו בחלומו. כשמופיעים הצבעים בחלום ניתן לומר שנדרשה התבוננות ממוקדת יותר במקרה על פן מסוים שבו, הצבע שצורף אל הסיפור יפנה להתבוננות בממד שאותו צבע מסמל .                                                                                                                         לדוגמה: החולם רואה עצמו נוהג במכונית שלפתע בלמיה חדלים מלפעול. אם החולם לא ידע לציין מה צבעה של המכונית, המסר יהיה איבוד שליטה על דרכו בחומר, או שדרכו בחומר פועלת לפי רצונותיה שלה ולא לפי רצונותיו של בעליה. אם המכונית תופיע בצבע מסוים, למשל ירוק. המסר יהפוך להיות ממוקד יותר וישקף לחולם כי איבד שליטה על דרכו בחומר בפן הרגשי של העניין.                                                                                                                  דוגמה נוספת: החולם רואה נחש שמתקרב אליו כאילו בא להכישו. אם לא יציין החולם את צבעו נדע כי מדובר בהגנה שפועלת אצל החולם בפני מתח, כעס ועצבנות, אם יהיה שחור מקור הכעס לא ברור, אם יהיה בהיר ישקף החלום כי מקור הכעס ברור לחולם, אם יהיה אדום למשל המסר יפנה אותנו לפן מסוים אצל החולם ויקשר את המתח והעצבנות עם הגוף הפיסי. מסר מכוון כזה יוכל לכוון את מפרש החלומות להבין כי הכעס, המתח או העצבנות נגרמים בשל עניין גופני , פיזי כמו חוסר שינה למשל.

ששת הצבעים העיקריים לפיהם ממקד האור את ההתבוננות במקרה שבמציאות הם:

הצבע האדום, יפנה להתבוננות בממד הפיסי, הבסיס, החומר, הגוף.

הצבע הכתום, יפנה להתבוננות בבחירה, החלטה, העדפה

הצבע הצהוב, יפנה להתבוננות במודעות, בבהירות, בידוע או שניתן לדעת

הצבע הירוק, יפנה להתבוננות ברגש, בחיבור, בגורמים המקשרים באהבה

הצבע הכחול, יפנה להתבוננות בביטוי העצמי, במעשים, באמירות, ביצירת המציאות הפרטית

הצבע הסגול, יפנה להתבוננות בחזון, ברעיון שנתפס כבעל משמעות וחשיבות, בתמונת מציאות רצויה.

צבעים שאינם אחד מצבעים אלה יפנו להתבוננות שמורכבת ממשמעויות של שני צבעים או יותר ו/או יחד עם הלבן והשחור.

הלבן משמעותו עשויה להיות איפוס. (השטחת ספקטרום הצבעים, הפניית ההתבוננות למקום וזמן ראשוניים)

השחור משמעותו עשויה להיות הרחבה של ההתבוננות אל מעבר למקום והזמן אל מקומות לא ידועים(ע"י הסתרת האור שממקד את ההתבוננות בזמן ומקום מסוימים)

לדוגמה: הוורוד הוא שילוב של האדום והלבן. האדום מפנה להתבוננות בגוף הפיסי למשל והלבן אל האיפוס (לאיפוס משמעויות של הבראה כאשר מדובר בגוף, איפוס הגוף למצבו התקין לבן=ריפוי בממד הפיסי)  מכונית וורודה עשויה לסמל דרך בחומר כאשר באותה עת מתחולל תהליך ריפוי חומרי, פיזי, גופני.

דוגמה נוספת: הצבע חום שניתן להפיק משילוב של האדום והשחור. האדום מפנה להתבוננות בגוף הפיסי למשל והשחור מרחיב את ההתבוננות אל מעבר המקום והזמן. (הרחבת ההתבוננות בגוף הפיסי= טשטוש החוויה הפיזית, שמיעה וראייה לא ממוקדים למשל, הקשבה והתבוננות אל מעבר) מכונית חומה עשויה לסמל דרך בחומר כאשר קשורים אליה התבוננות והקשבה אל מעבר לנראה והנשמע במציאות.

האור הוא האנרגיה שמגלה חלקים של האינסוף וכך יוצרת את המציאות בה אנו מתבוננים, הצבעים מפנים אותנו להתבוננות ממוקדת באותה מציאות לפי ממדיה השונים.